רש"י על פסחים קי״א ב:ה׳

5 למאי נפקא מינה לגזויי לה - לברוח מפניה לפי שאין לה עינים ואינה רודפתו:

6 גזייה - ברח מפניה:

7 כי אזלא נפקא אדיקלא - כשהלכה אחריו נתקלה ונפלה על עיקר אילן:

8 ה"ג פקעה היא וצווח דיקלא - יבש הדקל: